הכרעת דין בתיק ת"פ 5719-04-10

החלטתי לזכות את הנאשם, אליהו גוהרי, מכל אשר יוחס לו בכתב האישום.

1.           הנאשם, אליהו גוהרי יליד 1987, מואשם בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. לפי עובדות כתב האישום, ביום 23.11.09 בסמוך לשעה 16:00, בסמוך לרחוב אחוזה ברעננה, החזיק הנאשם ברכבו מ.ר. 1701723 מסוג סובארו שתי סכינים מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח שהחזיקן למטרה כשרה.

2.           הנאשם הודה כי הסכינים שנתפסו ברכבו שייכות לו. טענתו האחת היא כי החזיק את הסכינים למטרה כשרה - לצרכי עבודתו כחשמלאי. טענתו השנייה היא שהחיפוש שנערך ברכבו היה בלתי חוקי, ועל כן אין לקבל את הסכינים כראיה במשפט.

3.           מטעם התביעה העיד השוטר אסף ואדעי (להלן - השוטר), וכן הוגש בהסכמה דו"ח הפעולה שרשם ביום האירוע. 

כפי האמור בדו"ח הפעולה ( ת/2), השוטר נכח ביום האירוע בנקודת משטרת רעננה. שני בחורים הגיעו למקום. אחד מהם, שזוהה מאוחר יותר כנאשם, ביקש להיכנס לשירותים. הדבר אושר לו והוא נכנס. הבחור השני, אושרי בואצ'י (להלן - אושרי) מסר כי השניים הגיעו למשפחתו של הנאשם. לשאלת השוטר היכן מתגוררת המשפחה הצביע אושרי על בניין מספר 1 ברחוב שברץ הסמוך. לאחר צאת הנאשם מהשירותים נשאל בהפרדה מחברו מהיכן הוא ומה מעשיו, ומסר שבא למשפחת כרמי שמתגוררת בסוף רחוב אחוזה מול בית החולים לוינשטיין, אך לא זכר את שמם הפרטי. נוכח הסתירה בדברי השניים ביקש השוטר לבצע חיפוש על גופם, ובהסכמתם בוצע החיפוש. כל אחד מהם נשא צילום של תעודה לרישומה של עמותה בשם "פתחו לבכם אל דור המחר" ופנקס התרמות לאותה עמותה. החשודים מסרו שהרכב שלהם חונה בסמוך, והשוטר וכן מתנדב בשם אלעד שקד ניגשו עמם לרכב סובארו אימפרזה ומצאו בתא שליד הנהג שתי סכינים קפיציות מתקבעות. הסכינים נתפסו, והנאשם נחקר על ידי השוטר ושוחרר.

השוטר העיד בבית המשפט. לדבריו, ביצע את החיפוש בגופם של שני הצעירים וברכבם - "בעקבות השיחה שהייתה לי (עם) כל אחד מהם בתשאול שעשיתי להם בנפרד, ובגלל שהם לא מקומיים ובגלל האזור עצמו" (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 13-12). לדברי השוטר, כל אזור רעננה ובמיוחד במרכז העיר, הוא אזור מוכה התפרצויות. העובדה כי נמצאה סתירה בגרסאות החשודים בנוגע למקום מגורי בני משפחת הנאשם "קצת" העלתה את רמת החשד, שהיה מבוסס על כך ששני תושבי אשקלון נמצאו ברעננה באזור מוכה התפרצויות. לדברי השוטר השניים הסכימו לחיפוש גם על גופם וגם ברכב, כאשר רשם בדו"ח הפעולה שהחיפוש בוצע בהסכמה התכוון גם להסכמה לחיפוש ברכב (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 29-28). אם לא היתה ניתנת הסכמה לחיפוש, היה השוטר מעכב את השניים (שורות 32-31).

בחקירה הנגדית טען השוטר כי אינו זוכר היטב את האירוע, משום שמאז עברו כמה שנים טובות. השוטר אישר כי נקודת המשטרה ברעננה היא מקום ציבורי. השוטר לא זכר מי היה השוטר הנוסף שנכח במקום, אך לאחר עיון בדו"ח אמר שסביר כי היה זה אלעד שקד. לדברי השוטר, שאל את הנאשם שאלות לאחר שיצא מהשירותים משום שזה תפקידו כשוטר. הוא העיד כי תחקר את הנאשם לאחר שהבין שאינו תושב האזור, ובמקום היתה מכת התפרצויות (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 19-18). השוטר לא ידע לומר אלו נקודות ספציפיות עוררו את חשדו בנאשם (שורות 26-20). הוא אישר כי הנאשם אמר לו שעבד כחשמלאי והסכינים משמשים אותו לחיתוך חוטים וצינורות. השוטר לא זכר מדוע לא שאל את הנאשם מי העסיקו, ולדעתו זה לא רלבנטי. השוטר לא זכר האם יידע את הנאשם אודות זכותו להיוועץ בעו"ד, אך הסכים כי אם הדבר לא רשום בהודעה, או במזכר נפרד, כנראה שלא הזהירו (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 23-21). השוטר נשאל עוד מדוע לא ציין בדו"ח הפעולה כי ביקש לערוך חיפוש ברכב. תשובתו היתה שזה היה בהסכמה, אף על פי שלא רשם. מבחינתו החיפוש בגוף והחיפוש ברכב היה אותו דבר (עמ' 9 לפרוטוקול שורה 2). השוטר לא ידע מניין הוא למד על כך שהסכמת החשודים התייחסה גם לחיפוש ברכב (שורה 11). כיוון שהנושא לא נרשם, לא ידע השוטר לומר האם הזהיר את הנאשם על זכותו לסרב לחיפוש.

4.           מטעם ההגנה העידו הנאשם, אושרי ומר אבי אבל.

5.           הנאשם עוכב ביום האירוע בשעה 16:00. התגובה שרשם השוטר מפיו היתה - "זה של העבודה לחתוך חוטי חשמל" ( ת/3). בחקירתו מאותו יום בשעה 16:30 ( ת/1) הודה הנאשם בכך שהסכינים נמצאו ברכבו. לדבריו - "זה לא בשביל משהו שאסור לעשות, אני עובד כחשמלאי בניין ולומד את זה, זה בשביל לחתוך חוטים וצינורות". הנאשם טען כי לא ידע שאסור להחזיק את הסכינים באוטו.

הנאשם העיד בבית המשפט כי הוא עובד כחשמלאי מוסמך, ובעת האירוע עבד בעבודות חשמל במקביל ללימודיו. הנאשם עבד מגיל 10 אצל אבי חשמל, אשר שימש עבורו משפחה אומנה. ביום האירוע נתפסו שני סכינים בתא הכפפות ברכבו. בתא האמור היו גם מכשירים אחרים: פלאיירים, מברגים וסכינים יפניים. הנאשם אמר לשוטר שיציין כי נמצאו כלים נוספים, אך הוא לא התייחס. הסכינים שנתפסו נרכשו על ידי בעל הבית.

בחקירה הנגדית העיד הנאשם כי ביום האירוע הגיע למשפחתו (משפחת כרמי) ברעננה. משפחת כרמי מתגוררת סמוך לנקודת משטרת רעננה ולא בקצה השני של העיר, כפי שרשם השוטר מפיו. אושרי בא עם הנאשם "להסתובב". אף שמשפחתו של הנאשם גרה בסמיכות, היה לו דחוף להתפנות ולכן נכנס לשירותי המשטרה. פנקס התרומות היה עליו משום שבאותה תקופה אושרי והוא התרימו בהתנדבות בכל הארץ, אך לא ברעננה. הנאשם לא סרב לבקשת השוטר להראות את תכולת כיסיו. השוטר שאל איך הגיעו למקום, הנאשם השיב שברכב ואז השוטר אמר "בוא נלך לאוטו". בהגיעם לרכב ביקש ממנו השוטר לפתוח אותו. הנאשם ציית כי קיבל הוראה מאיש במדים. גם היום אין לו כל בעיה שיחפשו ברכבו. הנאשם עמד על כך שאמר לשוטר שישנם ארגזי כלים ברכב. הנאשם לא עמד על כך שהשוטר ירשום את העובדה שנמצאו כלי עבודה נוספים, כי השוטר אמר לו שהתיק ייסגר. לדברי הנאשם, גם הסכין השחורה היא כלי עבודה של חשמלאי. בעל הבית מכיר את הסכינים שברשות הנאשם. הנאשם נטל את הסכינים מבעל הבית. הנאשם טען כי הוא משתמש בחוד הסכין השחורה כמברג לפתיחת ברגים קטנים (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 30), ובסכין השנייה כסכין יפנית (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 1). הנאשם עבד בעבודה מעשית כחשמלאי גם טרם סיים את חוק לימודיו.

6.           עד ההגנה אבי אבל העיד כי הסכינים שנתפסו ברכבו של הנאשם שייכים לו. הוא קונה סכינים מסוג זה לעבודתו. הסכין המשוננת (השחורה) משמשת לצינורות, לחוטים ולכל מה שצריך. במענה לשאלה מדריכה מצד ב"כ הנאשם, השיב העד כי נתן את הסכין לנאשם ככלי עבודה. הסכין השנייה היא סכין יפנית שמשמשת לגילוי קופסאות וחוטי חשמל.

בחקירתו הנגדית טען העד כי קרובי הנאשם, משפחת כרמי, גרו בעבר ברעננה ברחוב עקיבא או רחוב רש"י. הנאשם נהג לנסוע לבקרם. לדברי העד, הנאשם רשאי היה לעבוד כחשמלאי בפיקוח גם טרם הסמכתו. העד לא זכר מתי נתן לו את הסכינים, אבל עמד על גרסתו כי אלה סכיניו. העד לא יכול היה להמציא קבלות על רכישת הסכינים, ולדבריו לא ייתכן כי הנאשם רכש את הסכינים בעצמו.

7.           חברו של הנאשם, אושרי, העיד בחקירה ראשית כי ביום האירוע הלך הנאשם לשירותים, ואז בא השוטר ושאל מהיכן הם. הנאשם אמר לו שמאשקלון, ואז שאל השוטר כיצד הגיעו. השניים אמרו שבאוטו והשוטר הלך לחפש בו. אושרי ראה לדבריו כי ברכב היו כלי עבודה בארגז כלים מאחור, ובתא הכפפות - כלי עבודה שונים לרבות הסכינים שנתפסו. לדברי אושרי, השניים הגיעו לרעננה לבקר את הדוד של הנאשם, וכן להתנדב בעיר. הם לא הגיעו למשפחת הנאשם באותו יום.

בחקירה הנגדית העיד אושרי כי בני משפחת הנאשם התגוררו ליד תחנת המשטרה. הנאשם החליט להטיל את מימיו בשירותי המשטרה כי בני משפחתו לא ענו לשיחת טלפון ממנו. פנקסי ההתרמה היו עליהם משום שבאו להתנדב בקהילה.

דיון

8.           בחיפוש שנערך ברכבו של הנאשם נתפסו, על כך אין חולק, שתי סכינים. הסכינים הוגשו לבית המשפט ( ת/5), תוך שנרשמה הסתייגות ב"כ הנאשם בנוגע לכשרות החיפוש. שתי הסכינים הן סכינים קפיציות ומתקבעות (יש להן מנגנון הנועל את הלהב שלהן במצב פתוח).

אחת הסכינים צבעה כסף (להלן - הסכין הכסופה). הלהב של סכין זו מורכב מסכין יפנית המוחזק בתוך גוף מתכת. במצב פתוח ניצב להב הסכין בזווית של 120 מעלות ביחס לנדן, ובקצה גוף הסכין ישנה נורה קטנה. הסכין השנייה נתונה בתוך נדן בצבע שחור עם כתם לבן (להלן - הסכין השחורה). הלהב של הסכין השחורה משונן, ומנגנון הנעילה שלו מציב את הלהב בזווית של 180 מעלות ביחס לנדן.

9.           סעיף 186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כדלקמן: